שיפורים במחשבי הנדסה ביו רפואית

אימייל

מאמרים על יחסות

ספר על יחסות

שיפורים במחשבי הנדסה ביו רפואית

ד"ר נציבי בן-אמוץ

כל הזכויות שמורות לנציבי בן-אמוץ, חיפה, ישראל.

לזכר פרופסור שמואל זיידמן

בתקופה 1.12.92 עד 31.3.93 עבדתי במחלקה להנדסה ביו-רפואית בטכניון כמהנדס המחשבים של המחלקה.

חלק מהפעילות במחשב במחלקה הוא מעניין לרוב המשתמשים, ופורסם בעלון החודשי שערכתי בשם .BIOCOMPUTERS.

חלק גדול מהפעילות נעשה מאחורי הקלעים, ואינו מעניין לכולם, אם בגלל שהוא כרוך בשיקולים מקצועיים, ואם בגלל שמדובר ברתימת משאבי מחשבים מחוץ למחלקה לעזרת המשתמשים השייכים למחלקה. זה חוקי, אבל יותר יעיל אם לא יתפרסם במחלקות אחרות.

מסמך זה מפרט את הפעולות מאחורי הקלעים, והשיקולים להם. היריעה קצרה מלפרט את כל הנושאים והפעילויות, ורק הדברים החשובים מתוארים בקיצור. הבנת השיקולים והשיטות יכולה לעזור לשיפורים נוספים בעתיד, ולשמירת מה שכבר הושג. בגלל הזמן שעבר מאז חלק מהשיקולים עבר זמנם, ולפירסומם ערך היסטורי. אין טעם לפרט את כל מאות התיקונים והשיפורים השגרתיים, ואת מאות הפעמים שעזרתי לסטודנטים ולחברי הסגל. להלן חלקים מעבודתי שחרגו מהשיגרה.

1. מדפסת

למדפסת הלייזר מגיעים תוצאות הריצות במחשב והדפסת המחקרים, והיא מאוד עמוסה. השרות הוא של חברת שרות הקשורה עם חברת דיגיטל. המדפסת סבלה מקילקולים רבים, שהפריעו מאוד למשתמשים. תכופות קראתי לשרות התיקונים, ולאחר מספר ימים הופיעו תקלות אחרות. בחלק מהמקרים התקלות היו כאלו שניתן להתגבר עליהן בתיקון הקודם, אך התיקון הקודם כלל רק מה שהפריע באותו רגע לפעולת המדפסת. לבסוף נלקחה המדפסת לתיקון יסודי, וקבלנו מדפסת תחליפית עד גמר התיקון.

לאחר תלונות שלי לדיגיטל, נשאלתי איזה מדפסת אנחנו צריכים. עניתי:

"אנחנו בכלל לא צריכים מדפסת. אנחנו רק רוצים לראות את התוצאות של המחקרים."

נשאלתי איך יוכלו לשפר את המצב. עניתי שכרגע המצב מצוין, כי המדפסת התחליפית עובדת מצוין, ללא תקלות. הציעו לי להשאיר את המדפסת התחליפית במקום המדפסת שלנו, והסכמתי. התברר שהמדפסת התחליפית הייתה חדשה וממודל משופר, וכל בעיות ההדפסה נפתרו. קניית מדפסת כזו הייתה עולה כסף רב, וקבלנו אותה חינם, אולי בגלל המלים שאמרתי.

2. מחשב biomed

כשהתחלתי לעבוד היו נפילות רבות למחשב ה-biomed, שהיה המחשב העיקרי של המחלקה להנדסה ביו-רפואית. זה מחשב 5000 DEC עם מערכת UNIX. החשד היה שהמחשב אינו מספיק לעומס החישובים, ולכן הנפילות. נשלחתי ליום ב-DIGITAL בהרצלייה, בו הוצג מחשב ALPHA מהיר יותר. היות ולמחשב המהיר שהוצג חסרו אז קומפילרים C ופורטרן החלטתי שהוא לא יוכל להועיל אצלנו במחלקה, ואין בו צורך, למרות מהירותו ותנאי הקניה הטובים שלו.

חשד אחר היה ש-TPU EDITOR גורם לעומס ולתקלות.

כאשר המחשב עומד ליפול, לפעמים מתקבלת הודעת RESOURCES LOW. יש אז זמן קצר לנסות לאתר את הבעיה, עד נפילת המחשב. כתבתי SCRIPT-ים ב-SHELL של UNIX, שהציגו על המסך את התכניות החשודות והמשתמשים. הפעלתיSCRIPT-ים אלו פעמים רבות, כולל לפני נפילת מחשב. התברר:

כאשר עושים CTRL-Z ל-FTP, או ל-MAIL, או ל-TPU EDITOR, בחלק מהמקרים הם עוברים להיות JOB ברקע, וגוזלים משאבי מחשב רבים ובמיוחד זמן C.P.U. זה כמובן לא מועיל לאיש, כי אין קשר עם JOBS כאלו ברקע. העומס הנוצר על המחשב הוא ממשי, מאיט מאוד את הריצות האחרות, ובמקרים מסוימים מפיל את המחשב. רק למפעיל ׂׂ(אני) יש אפשרות לזהות אותם ולהפסיקם. סגירה מהירה של JOBS מיותרים כאלו ברקע, לרוב מנעה נפילה של המחשב.

כשאתרתי את הבעיה פעלתי בכמה כיוונים למנוע אותה ובאותו זמן לשמור על יכולת הביצוע של המשתמשים ואף להגדיל אותה:

א) רוב המשתמשים לא היו עוזבים פקודות ותוכנות של UNIX ע"י QUIT, אלא ע"י CTRL-Z. הסברתי לכל אחד אישית לא להשתמש ב-CTRL-Z. מובן שהמשתמשים המעטים והמנוסים הורשו להשתמש ב-CTRL-Z עבור JOBS ארוכים הרצים ברקע, ותוצאותיהם נשלחות להדפסה או למסך. (פקודת CTRL-Z נועדה לכך).

ב) הוספתי ל-TPU EDITOR אפשרות לשימוש נוח בכמה קבצים בחלון אחד. עד אז המשתמשים היו רגילים לפתוח חלון לכל קובץ, ז"א יותר JOBS במחשב, ויותר סיכויים ליציאה לא תקינה מחלון ה-TPU EDITOR , שמשאירה JOB מיותר ברקע, שמאיט מאוד את מחשב ה-biomed.

ג) יועץ ה-UNIX של מרכז המחשבים בטכניון, מר ע., עידכן אותי שקיבל EDITOR pico עבור UNIX. לבקשתי הוא התקין במחשב ה-biomed את ה-EDITOR pico, שאין לו בעיות כמו ל-TPU EDITOR, והשפעתי על המשתמשים לעבור להשתמש בו. בשאר המחלקות והפקולטות בטכניון לא השתמשו אז ב-EDITOR pico. עד שהותקן ה-EDITOR pico, למשתמשים הייתה הברירה רק בין EDITOR vi הסטנדרטי של UNIX, שהוא מאוד קשה ולא נוח לשימוש, ובין TPU EDITOR, שהוא נוח לשימוש, אבל כפי שהתברר מעמיס מאוד את מחשב ה-biomed, ובו בחרו המשתמשים.

EDITOR pico נוח מאוד לשימוש ואינו מעמיס את מחשב ה-biomed, והיה אלטרנטיבה מוצלחת ראשונה שאפשרה להקטין את השימוש ב-TPU EDITOR.

עודדתי את הזקוקים ל-EDITOR להשתמש ב-EDITOR pico. המחלקה להנדסה ביו-רפואית הייתה הראשונה בטכניון בה הוכנס לשימוש ה-EDITOR pico, (לאחר מרכז החישוב).

ד) הגבלתי את שעות העבודה ב-TPU EDITOR לשעות שאינן שעות עומס במחשב.

ה) בשלב יותר מאוחר השגתי את ה-MANUAL של EDITOR EMACS, ואז הוצע למי שחייב להשתמש ב-TPU EDITOR בשעות העומס, להשתמש ב- EDITOR EMACS עםTPU EMULATOR. שיטה זו אינה מעמיסה על המחשב.

ו) עודדתי משתמשים "כבדים" לעבור להשתמש בריצות הכבדות שלהם במחשבים אחרים בטכניון שנועדו לכך, באמצעות תקשורת:

I) מחשב ה-tx, שהוא מחשב ה-UNIX הראשי של הטכניון.

II) לחצתי על משתמשים מנוסים שיפתחו USER במחשב ה-turbo החדש. באותו זמן נרשמו בהשפעתי במחשב זה 13 משתמשים מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית, מתוך 15 שהיו ברמה מספקת בשבילו. פניתי אישית ל-15 המשתמשים המנוסים ובקשתי שיירשמו, ורק אחד לא נרשם. עד שהסתיימה ההרשמה במרכז חישוב לא פרסמתי אותה, כדי שלא ימנעו מאנשי המחלקה להנדסה ביו-רפואית להירשם. לזמן קצר מספר הנרשמים למחשב turbo מהמחלקה הקטנה להנדסה ביו-רפואית היה השני מכל מחלקות ופקולטות הטכניון, ורק מספר הנרשמים מ-מרכז החישוב היה גדול יותר. המשתמשים מהנדסה ביו-רפואית היו הראשונים בטכניון שהתריעו שמחשב turbo אינן מהיר כנדרש, ובעקבות זאת נעשה tuning מתאים למחשב turbo.

III) עודדתי משתמשים להירשם לקורסים למחשב המקבילי DASI במדעי המחשב.

מסיימי הקורסים ידעו ויכלו להריץ את עבודותיהם במחשב המקבילי החזק, שכל אחד מהמעבדים שלו מהיר מהמעבד היחיד של מחשב ה-biomed.

IV) כדי להקל על המשתמשים להשתמש במחשבים הראשיים האלו, צילמתי את ה-MANUALS של התוכנות: העתק מכל MANUAL בחדר המסופים, העתק מכל MANUAL בחדר שלי, ולכל משתמש "כבד" העתק מכל MANUAL לו נזקק. ע"י כך שיקולי הנוחיות לא הפריעו להשתמש במחשבים החזקים בטכניון.

V) לחלק מהתוכנות לא היו מדריכים, או שהיו מדריכים ארוכים ומסורבלים.

חיברתי מדריכים מהירים קצרים למספר תוכנות UNIX:

ל-TPU EDITORS ו-vi ו-PICO, ול-MAIL ו-FTP, וכן מדריך קצר איך להגיע למדריכים לתוכנה בטכניון, עם רשימות קצרות של תוכנות מועילות או מענינות ובאיזה מחשבים הן available

המדריכים נועדו למתחילים, והיו פשוטים וכללו רק את ההכרחי ומספיק להפעלה פשוטה וקלה את התוכנות, כדי לא להרתיע משתמשים חדשים. ראה מראי מקום.

בתכניתי הייתה להוסיף מדריכים קצרים למתחילים למערכת UNIX, ולמעבד תמלילים WordPerfect PC, שהיה אז פופולרי במחלקה להנדסה ביורפואית, אך עזיבתי קטעה זאת.

VI) ערכתי עלון חודשי ובו הוראות לשימוש במחשבים בשם BIOCOMPUTERS.

את העלון ערכתי והפצתי במחלקה לפי הצעת ראש המחלקה פרופסור ש. זיידמן ז"ל.

הדגש היה על הוראות שנועדו להקל על השימוש במחשבים המרכזיים, כולל biomed, tx, turbo, וגם VMSA ו-DASI, ובמיוחד רשימות של דפי הוראות השימוש לתוכנות הקיימים והיכן אפשר לקרוא אותם או להשיגם. בנוסף כלל העלון גם הוראות ואינפורמציה בקשר למחשבי ה-PC, ואינפורמציה שנועדה להקל על השימוש במיחשוב במחלקה. חלוקת העלון החודשי בדואר לכל אנשי המחלקה כל חודש, גרמה שהאנשים יקראו את הוראות השימוש והאינפומציה שבעלון החודשי, וידעו את האופציות והתוכנות שעומדות לרשותם לשימוש במחשבים. הגליון האחרון חולק ב-4.1993. קישור לגליון לפני אחרון מרץ 1993

קישור לגליון האחרון אפריל 1993 - הגליון השלם - כל 7 העמודים

עיון בגליון האחרון יכול לתת מושג על מורכבות הבעיות. הקובץ השלם גדול מאוד, ובמראי המקום להלן יש גם קישורים נפרדים לחוד לכל אחד מ-7 העמודים.

VII) פעלתי שבחדר המסופים יהיו כמה שיותר צגים, וכמה שיותר משוכללים, וכמה שיותר מחשבי PC. למשל ע"י הפניית מחשבים שהתפנו בגלל משתמשים שעזבו את המחלקה או קיבלו מחשבים משוכללים יותר. דאגתי שיהיה העתק מכל MANUAL שהמשתמשים רצו או הצטרכו בחדר המסופים. זה גרם לכך שלסטודנטים היה נעים יותר לעבוד בחדר המסופים, והם נמשכו לעבוד בו. על ידי כך מספר המשתמשים בחדר המסופים עבר את ה"מסה הקריטית," ולמרות שהמחלקה להנדסה ביו-רפואית קטנה יחסית למחלקות ופקולטות אחרות בטכניון, משתמשים עברו לעבוד בחדר המסופים. לצורת עבודה זו יש את היתרון שכל שכלול ושיפור בשימוש בתוכנה, עובר מהר ממשתמש אחד לאחרים, שאחר-כך פועלים בשיטות המשופרות והמעודכנות גם אם הם עובדים במסוף שבחדר שלהם. ראה גם בסעיף בהמשך על צגי X-TERMINALS.

VIII) אחת הסיבות שהרתיעה סטודנטים לעבוד בחדר הצגים, הייתה שהיו סטודנטים שהפגינו "יכולת" ע"י שעשו שינויים אצל סטודנטים אחרים שעבדו בחדר הצגים, כשאלו לא שמו לב. השינויים נועדו להיות לא מזיקים, אך בגלל טעויות של הסטודנטים המתחכמים, מנעו מהסטודנטים האחרים אפשרות לעבוד. איתרתי את הבעיות ותיקנתי אותן. הסברתי לסטודנטים המתחכמים את הטעויות שלא התכוונו להן, ושמנעו מהאחרים לעבוד. הבנתי שהסטודנטים בעצם רצו להפגין את יכולתם, וגם בחנו את יכולתי, ואחרי שהוכחתי להם את טעויותיהם, שאלתי אותם מה יקרה אם במקום לנצל את היכולת שלי לעזור למשתמשים, אנצל את הידע שלי להפריע למשתמשים כפי שהם עשו. הסטודנט הכי שובב אמר "WOW". לאחר מכן פסקו ההתחכמויות שהפריעו לסטודנטים אחרים, והסטודנטים הוכיחו את יכולתם בעזרה לאחרים.

הפעלת כל הנ"ל גרמו שמספר הנפילות של מחשב ה-biomed ירד כמעט לאפס.

בבדיקה שעשיתי באמצע שנת 1993 (מספר חודשים לאחר שעזבתי) מצאתי: זאב (איש הסיסטם שהחליף אותי) היה במילואים. שני JOBS כבדים רצו במחשב biomed, מהם אחד היה JOB "תקוע" של FTP שהופסק עם CTRL-Z, והאיט את ה-JOB המועיל הכבד השני למחצית המהירות, כי הוא גזל קרוב ל-50% ממשאבי המחשב. התהליך התקוע היה של משתמש חדש, שהתחיל אחרי שעזבתי את העבודה במחלקה, ולא קרא את ההוראות. זאב היה במילואים ולא היה מי שיבטל את ה-JOB התקוע. המשתמשים הכבדים הריצו את עבודותיהם הכבדות במחשב tx בעזרת תקשורת, ו-מרק הריץ את עבודתו הכבדה במחשב המקבילי DASI בעזרת תקשורת. המשתמשים הותיקים לא עשו את הטעות של שימוש ב-CTRL-Z בצורה מזיקה, ומחשב ה-biomed התגבר על הטעות היחידה שנעשתה כל תקופת המילואים של זאב (מספר שבועות) ורץ ללא בעיות ומילא את כל תפקידיו, אמנם רק במחצית המהירות בגלל הטעות עם CTRL-Z.

אעיר שההימנעות מקנית מחשב ALPHA עזרה גם לשיפור תקשורת המחשבים. לו המחלקה להנדסה ביו-רפואית הייתה מוציאה ממשאביה הכספיים המצומצמים את הסכום הנדרש לקנית מחשב ALPHA, אפילו עם ההוזלה והסיבסוד של הטכניון שהוצעו, לא היה נשאר תקציב לשיפור היסודי בתקשורת שבוצע תוך פחות משנה לאחר עזיבתי את המחלקה, ועלה סכום ניכר. השיפורים במחשב ה-biomed בלי הוצאת כספים, איפשרו ליהנות משני העולמות יחד: מחשב מרכזי כמעט ללא נפילות, ותקשורת מחשבים מודרנית ומשוכללת. המחלקה הביאה מחשב ALHPA מרכזי לאחר זמן, כשכבר היו לו את הקומפיילרים הדרושים, והיה למחלקה תקציב לכך. כיום (1998) יש למחלקה להנדסה ביו-רפואית שני מחשבי ALPHA מרכזיים.

3. מחשבי PC

מבחינה מחלקתית מחשבי PC יקרים יותר מהשימוש במחשב מרכזי, למרות שהם חלשים יותר. אין מה להשוות תוכנת MATLAB ב-PC לתוכנת MATLAB במחשב ה-tx, או אפילו במחשב ה-biomed. מחשבי ה-PC עולים יותר ממסוף עם קו התקשורת הנדרש, וזאת בלי מחיר התוכנה, שעותק ממנה נדרש לכל מחשב PC. במחשבים מרכזיים אין את הבעיה הקיימת במחשבי PC, של העתקה בלתי חוקית של תוכנות ע"י משתמשים. עם זאת, חלק מהמשתמשים רוצים מחשב PC אישי, מסיבות לגיטימיות של נוחיות.

כדי לעודד שימוש במחשבים המרכזיים, ולהקטין את הדרישה לקנית מחשבי PC, פעלתי לעשות את השימוש במחשבים המרכזיים נוח יותר, בדרכים הבאות:

א) כדי להקל על המשתמשים להשתמש במחשבים אלו, צלמתי את ה-MANUALS של התוכנות של מחשב ה-biomed והמחשבים המרכזיים האחרים:

העתק מכל MANUAL בחדר המסופים, העתק מכל MANUAL בחדר שלי, ולכל משתמש "כבד" העתק מכל MANUAL לו נזקק. ע"י כך שיקולי הנוחיות לא הפריעו להשתמש במחשבים המרכזיים.

ב) פעלתי שבחדר המסופים יהיו כמה שיותר צגים, וכמה שיותר משוכללים. בקשתי מראש המחלקה פרופסור שמואל זיידמן ז"ל שמחשבים שמתפנים כי חבר סגל עזב או נסע לשבתון, יופנו לחדר המחשבים, ופרופסור זיידמן הסכים ואישר זאת. יחד זה גרם לכך שמספר המשתמשים בחדר המסופים עבר את ה"מסה הקריטית," ולמרות שהמחלקה להנדסה ביו-רפואית קטנה יחסית למחלקות ופקולטות אחרות בטכניון, משתמשים עברו לעבוד בחדר המסופים. לצורת עבודה זו יש את היתרון שכל שכלול ושיפור בשימוש בתוכנה עובר מהר ממשתמש אחד לאחרים, שאחר-כך פועלים בשיטות המשופרות והמעודכנות גם אם הם עובדים במסוף שבחדר שלהם.

ג) משתמשי PC נמנעו (בצדק) להשתמש במחשבי ה-PC בחדר המסופים, בגלל בעיית הוירוסים. הצלחתי לאתר שהוירוסים הגיעו מהדיסקטים של המחשב האחרון במחלקה ללא דיסק קשיח, והסרתי את הוירוסים. התקנתי תוכנות אוטומטיות נגד וירוסים כמעט בכל מחשבי המחלקה, פרט לאלו שתוכנה אוטומטית הפריעה לתוכנה או תוכנות אחרות שהופעלו באותו מחשב. בקשתי שלא יביאו משחקי מחשב למחלקה, אפילו לא לבדיקה אם יש וירוסים, ו"בתמורה" נתתי לכל מי שבקש תוכנה לבדיקת וירוסים, כדי שיוכל לבדוק את משחקי המחשב שלו במחשב שאצלו בבית. לאחר שהוסרו הוירוסים, חלק ממשתמשי מחשב ה-PC עברו לעבוד במחשבי ה-PC שבחדר המסופים המרכזי, ולא נוספו לדורשים לקנות מחשב PC חדש בשבילם.

4. עידוד השימוש במיחשוב

פעלתי לעידוד השימוש במיחשוב במחלקה, בעיקר ע"י הבאת אינפורמציה לאנשי המחלקה:

א) אינפורמציה בעלון החודשי BIOCOMPUTERS וצילומי MANUALS על תוכנות ניתנות לשימוש.

ב) אינפורמציה על ארועים מיוחדים, שלא הייתה מגיעה למחלקה להנדסה ביו-רפואית בדרך אחרת.
2 דוגמאות:

I) כנס לסימולציה במחשב בנושאים ביולוגיים ורפואיים בקופנהגן קישור

"st Copenhagen symposium on computer biology, ecology and medicine1"

in the Technical University of Denmark

at Lyngby, Copenhagen, Denmark, August 23-25, 1993

נושאי הכנס כללו:

Physiological control systems

Biomedical applications

זה הכנס הראשון בעולם מסוגו, ונראה "תפור" למחקרים הנעשים במחלקה להנדסה ביו רפואית בעזרת מחשבים. ההודעה על הכנס לא התפרסמה בטכניון. דאגתי לפרסמה בלוח המודעות, ובעלון החודשי BIOCOMPUTERS שערכתי.

II ) הרצאת מקבל פרס נובל פרופסור צ'רפק (1924-2010) מארה"ב על שימושים רפואיים בפיסיקה.

השימושים שהציע פרופסור צ'רפק דורשים שימוש בטכניקות מתקדמות בפיזיקה, יחד עם עיבוד ממוחשב מהיר של מדידות וצילומים רפואיים, ומתאימים כנושאי מחקר במחלקה להנדסה ביו-רפואית. ההודעה על ההרצאה פורסמה רק בפקולטה לפיזיקה, ואפילו לא בבולטין השבועי של הטכניון בו מפורסמות ההרצאות מסוג זה בטכניון. לא היה באפשרותי לפרסם את ההרצאה בעלון החודשי BIOCOMPUTERS כי נודע עליה בדיוק לאחר הפצת עלון מרץ, כשההרצאה נועדה להתקיים באמצע מרץ 1993, הרבה לפני הפצת עלון אפריל. דאגתי לפרסמה בלוח המודעות, ובדואר לכל אנשי המחלקה. ההרצאה התקיימה בבנין פיזיקה הסמוך, ונוכחו כמאה שומעים מהפקולטה לפיזיקה, ו-ששה אנשי סגל + סטודנטים מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית.

פרופסור צ'רפק (1924-2010) זכה בפרס נובל ב-1992, על המצאת

Multiwire proportional chamber detector for high energy particles

למדידות במאיצי חלקיקים.

לדוגמה, אחת מההצעות שהעלה פרופסור צ'רפק בהרצאתו, היא שיטה חדשה לגילוי סרטן שד, המבוססת על שימוש בקרני פוזיטרונים בעצמה חלשה PET (במקום ממוגרפית קרני רנטגן הנהוגה היום). יתרונה של שיטה זו לדברי פרופסור צ'רפק, היא התאמתה לשימוש המוני, (בעוד שממוגרפית קרני הרנטגן אינה מתאימה לשימוש המוני). שימוש המוני בשיטה זו יכול להגדיל את גילויי סרטן השד, בלי לגרום למקרים נוספים. (שימוש המוני בממוגרפית קרני רנטגן יגרום למקרי סרטן שד נוספים כתוצאה מקרינת הרנטגן).

מהסגל הרפואי של המחלקה להנדסה ביו-רפואית, נוכח ד"ר אמיר לנדסברג, שיתכן ויכל למסור למעונינים פרטים נוספים על המחקרים בנושאי הנדסה רפואית שהציע פרופסור צ'רפק.

5. מניעת גניבת עכברים

באותו זמן הייתה בטכניון מגיפת גניבת עכברי מחשב מחדרי מסופי מחשבים ומחשבים אישיים ע"י סטודנטים, בעיקר בפקולטה למדעי המחשב. הייתה סכנה שאם תגיע גניבת העכברים לחדרי המסופים במחלקה להנדסה ביו-רפואית, ישותקו המסופים הגרפיים המשוכללים, שהיו נקודת המשיכה העיקרית בחדר המסופים הקטן. למחלקה להנדסה ביו-רפואית לא היה תקציב להתגבר על גניבת העכברים כמו בפקולטות הגדולות, ע"י קנית עכברים חדשים; בנוסף, העכברים של הצגים המשוכללים הם יקרים במיוחד.

הגניבות נעשו ע"י פתיחת הברגים המחברים את תקע העכבר למחשב, בעזרת מברג.

פעלתי בשיטה הבאה:

חיברתי כל אחד מהכבלים של העכברים שבשני חדרי המסופים לשולחן באמצעות מסמר עם שלה מפלסטיק. החיבור בעזרת מסמרים נעשה כדי להפתיע את הגנב, שלכל היותר מצויד במברג. החיבור נעשה מתחת לשולחן כדי שלא יבלוט, משתי סיבות:

א) סיבה אסטתית

ב) כדי שלמי שירצה לגנוב תהיה הפתעה כאשר רק ברגע הגניבה יתברר לו שהעכבר מחובר לשולחן, ובלי צבת או מספריים לא יוכל לגנוב אותו; וזה כדי שהגנב לא ידע מראש שעליו להצטייד מראש בצבת או במספריים לפני הגניבה.כדי לשמור את ההפתעה לגנבים שלימה, פעלתי בשיטות הבאות:

א) לא פרסמתי שעשיתי משהו נגד גניבת העכברים. במסמך זה אני כותב על כך לראשונה ומפרט את שיטת עבודתי, אך עדיין אני מציע לשמור אותה בסוד.

ב) בצעתי את העבודה בעצמי לבד, בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר איש לא ראה, לאחר שהכנתי את כל הנדרש: פטיש, שייבות, שלות ומסמרים, ביום הקודם.

ביצוע החיבורים היה כרוך בעבודה רבה, בגלל שאסור לתת לשולחן שעליו יש צגי מחשב מכות בפטיש, כדי שהמכות לא ירופפו חיבורים אלקטרוניים בצגים המורכבים והיקרים.

לפני הדפיקות בפטיש בכל שולחן, קרבתי שולחן אחר, ועליו העברתי את כל הצגים שעל השולחן. הייתי צריך להקפיד לחבר את העכברים לשולחן במכות פטיש במקום בו לאחר החיבור והחזרת הצגים למקומם, העכברים יגיעו למקום נוח לשימוש למשתמש בהם, והתקעים יגיעו לצגים הנמצאים במקום שלמשתמש נוח לראות אותו. זה לא היה טריביאלי, אבל היה אפשרי, ועשיתי זאת. ללא הקפדה על העברת הצגים בזמן הדפיקות בפטיש, היו הצגים היקרים ניזוקים מהזעזועים הנגרמים מהדפיקות של הפטיש בשולחן. יש להקפיד על כך אם יעשו זאת בעתיד, במחלקה להנדסה ביו-רפואית או במקום אחר. הפרס על העבודה הקשה היה שמגיפת גניבת העכברים לא הגיעה לבנין הנדסה ביו-רפואית, אולי מפני שהסטודנטים והמבקרים בבנין הנדסה ביו-רפואית הם אנשים רציניים וישרים, ואולי גם בגלל ההכנה היסודית שעשיתי בחשאי.

קוריוז קטן: הגעתי למזכירות מדעי המחשב. המזכירה שאלה מי אני, ואמרתי שאני מהנדס המחשבים של המחלקה להנדסה ביו-רפואית. המזכירה שאלה אותי אם נכון מה שמספרים עלי שכתבתי תוכנה שמונעת את גניבת עכברי המחשב...

6 . קליטת XTERNINALS.

בתקופה בה עבדתי במחלקה הגיעו שלושה XTERNINALS חדשים "17 עם צבע של חברת

(Network Company Device (NCD ב- Mountain View, קליפורניה, ארה"ב, שהיו אז הצגים המתקדמים הראשונים במחלקה. הצגים היו ענקיים, גדולים מאשר כיום, והגיעו לטכניון ארוזים בקופסאות ענק עם הרבה ריפוד קל-קר. הובלתי אותם במכוניתי למחלקה להנדסה ביו-רפואית, והרכבתי את הצגים וחברתי אותם לרשת.

שניים מהצגים האלו חברתי בחדר המסופים 361. יותר מאוחר חברתי את העכברים של הצגים בחדר 361 לשולחן, כמתואר לעיל. לאחר שאתחלתי את הצגים הם עבדו. הצגים עוררו עניין רב בין המשתמשים והסטודנטים. למרות זאת הנסיונות של הסטודנטים לעבוד עם MATLAB של המחשבים המרכזיים biomed, ו-tx בצגים אלו לא עלו יפה. בין השאר הגרפים של תוצאות החישוב התקבלו עם קונטרסט גרוע מאוד, כך שאי אפשר היה לראות את תוצאות החישוב. כשהובררו לי הבעיות, נסיתי למצוא מי יודע לפתור אותן. לאחר מספר פניות למרכז חישוב, בהן לא הצלחתי לקבל שום תשובה, פרט להפניה ליועצת ד"ר ק.א. שדחתה את הפניה בטענה שזה תפקידי לדעת את התשובה, בררתי בפקולטה לפיזיקה, שידעתי שקלטה גם כן צגים כאלו, כי אחד הצגים הזהים בפקולטה לפיזיקה הוצב בחדר בו ישבתי קודם בפקולטה לפיזיקה. מהנדסת המחשבים של הפקולטה לפיזיקה, גב' ר.ק. כבר קלטה את הצגים הזהים, וידעה שיש חברה בארץ המייצגת את חברת NCD מארה"ב, ובין השאר מחיר כל צג כולל ביקור ראשון של נציג החברה בארץ ללא תשלום עבור כל צג. לכן הגיעו לנו שלושה ביקורים כאלו, והזמנתי ביקור אחד כזה, ובו שאלתי גם את השאלות הרלוונטיות להפעלת MATLAB, ובמיוחד את השאלה כיצד לקבל גרפים עם קונטרסט טוב. נציג החברה מצא פתרונות משביעי רצון לכל הבעיות, כולל בעיית הקונטרסט ב-MATLAB. העברתי בעל פה את ה-רצפט לקבלת קונטרסט טוב ב-MATLAB בצגים החדשים למשתמשים ב-MATLAB, ובנוסף פרסמתי בעלון החודשי שערכתי בשם BIOCOMPUTERS את הרצפט והעצות המתאימות ל- MATLAB עבור צגים אלו.

לאחר מכן הסטודנטים ושאר המשתמשים יכלו לעבוד ב-MATLAB בנוחיות רבה, וצגי NCD החדשים נהיו מאוד פופולריים ומבוקשים, בייחוד לעבודות ב-MATLAB. הייתה לכך חשיבות רבה, כי האלטרנטיבה לעבודה ב-MATLAB הייתה בתוכנת מחשב אישי מסוג PC, שהיא יקרה ועם כוח חישוב מוגבל, והעיקר, דורשת מספר עותקים יקרים עבור מספר מחשבי PC, וקניית מחשבי PC. לאחר שהמשתמשים הכירו בכוחה ובנוחיות השימוש של תוכנית MATLAB במחשבים המרכזיים, לא היו יותר דרישות לקנית מחשבים אישיים לעבודה עם MATLAB. חוץ מחיזוק כוח החישוב העומד לרשות המשתמשים שבמחלקה, יש בכך אלמנט של חסכון כספי ניכר במחשבים אישיים שלא היה צורך לקנותם, ולא את התוכנות היקרות הנדרשות להם. החסכון הכספי הוא אלפי שקלים לכל מחשב שהתבטל הצורך לקנותו.

באחד המקרים השאלתי מחשב PC לסטודנט גבריאל שעבד ב-MATLAB, לפי בקשתו, לאחר שטען שזה יותר טוב. לאחר מספר שבועות בהם הסטודנט לא השתמש במחשב ה-PC שעמד בחדרו, כי תוכנית MATLAB ב-XTERMINALS ענתה על כל צרכיו בנוחיות, החזרתי את מחשב ה-PC לחדר מסופים שעמד לשימוש הכלל.

7. הערה בענין צילום ה-MANUALS

לצילום MANUALS יש מחיר: בארבעה חודשים הוצא לשם כך כ-מאה שקלים בחודש בממוצע, כולל צילומים שנועדו לעודד קבוצות נבחרות, למשל קבוצת מחקר השמיעה שהוקמה אז, וכולל העלון החודשי BIOCOMPUTERS עם הוראות עבודה במחשב שערכתי. זו הוצאה גדולה יחסית להוצאות הצילום למטרות אחרות, אבל זו הוצאה קטנה יחסית למחיר של PC אחד אפילו, או יחסית לקנית מחשב מרכזי חזק יותר מה-biomed במקום להשתמש בתוכנות במחשבים מרכזיים אחרים חזקים יותר, בעזרת צילומי ה-MANUALS. צילום ה-MANUALS הוא בעיקרו הוצאה חד-פעמית, כך שסביר להניח שבחודשים הבאים ההוצאה על צילומים אלו היתה הרבה יותר קטנה. לצילום MANUALS יש חסרון גדול, והוא שאפשר לחשב במדויק את מחירו ולנסות "לחסוך" בסכום הזה. את התועלת שבצילומי MANUALS קשה למדוד בכסף, או אפילו להוכיח אותה. עם זאת צילום ה-MANUALS הכרחי לשימוש במחשבים מרכזיים, כי המשתמשים אינם אוהבים, ולרוב אפילו לא יודעים, להגיע ל-MANUALS בעצמם, ואם אין להם MANUALS הם יעדיפו להשתמש ואפילו לקנות מחשב PC, במקום להשתמש במחשבים המרכזיים ובמחשב ה-biomed, או שיעדיפו להשתמש במחשב ה-biomed במקום במחשבים המרכזיים החזקים.

לעידוד השימוש במחשבים מרכזיים מחוץ למחלקה (turbo ,tx ,VMSA ,DASI) יש תועלת כספית נוספת: אחזקת מחשב ה-VMS המחלקתי MAXC עולה אלפי דולרים בשנה. אפשר לאמץ מדיניות בה לא משלמים את אחזקת מחשב זה, וחוסכים את אלפי הדולרים לשנה. מובן שיש לכך מחיר: קלקול מחשב ה-MAXC יחייב את נטישתו. במקרה זה צרכני ה-MAXC יצטרכו לעבור למחשבים מרכזיים אחרים, ובעיקר ל-biomed. בין השאר המדפסת המחלקתית תצטרך להיות מופעלת ממחשב ה-biomed, במקום ממחשב ה-MAXC. הוספת עומס זה על מחשב ה-biomed אפשרית רק אם הוא יהיה פחות עמוס ב-JOBS כבדים, שניתן לבצעם במחשבים מרכזיים הנ"ל מחוץ למחלקה.

ליכולת לוותר על מחשב ה-MAXCיש ערך כספי, השוה לדמי האחזקה השנתית שלו.

מכאן שלמרות שקשה למדוד זאת, התועלת היכספית בצילום MANUALS היא גדולה, ובנוסף מחזקת את יכולת החישוב של המשתמשים במחשב במחלקה.

8. השריפה

בתחילת מרץ 1993, בתקופה בה זאב שניידר היה במחלקה אחרת ובמילואים, היתה שריפה בחדר המחשבים של המחלקה להנדסה ביו-רפואית.

בערך בשעה 16 אחה"צ הרגשתי בריח עשן מחדר המחשבים. נכנסתי ובדקתי, ולא היה שום סימן לאש או לעשן או לפעולה לא תקינה כלשהי, פרט לריח העשן. אז התחילה אזעקת העשן האוטומטית לעבוד, וחלק מאלו שהיו בבנין הגיעו לחדר המחשבים. באישור פרופסור לוטן, שהיה הבכיר בבנין, ומפני שלא היה ברור מקור השריפה ולא ניתן לגלותו, הפסקתי את מפסק החשמל הראשי בחדר המחשבים.פרופסור לוטן הבהיר שהשיקול של מניעת נזק חמור אפשרי למחשבים, חשוב מהצורך לאפשר לעשרות המשתמשים במחשב להמשיך בעבודתם.

הודעתי לקצין הבטיחות ולשומרים. נשארתי במקום מספר שעות, ולפני שהלכתי בקשתי מהשומרים שיבדקו אם אין שריפה מחודשת במקום. הודעתי למרכז דיגיטל, ובקשתי שיהיו נוכחים למחרת בבוקר ולתקן את כל הנדרש במידת הצורך.

למחרת בבקר קרא לי ראש המחלקה פרופסור שמואל זיידמן ז"ל, ושאל מדוע שלוחת המחשב שלו לא עובדת. להפתעתו סיפרתי לו על השריפה שסיבתה עוד לא ידועה, ועל שכל השלוחות אינן עובדות עד שיופעלו המחשבים המחלקתיים באופן מבוקר בנוכחות כל הגורמים, כדי למנוע נזק אפשרי.

לאחר עוד כשעה הופעלו המחשבים בנוכחות נציגי חברת דיגיטל, קצין הבטיחות של הטכניון, ונציג מחלקת החשמל של הטכניון. היות והיו בחדר המחשבים שני מזגני אויר, והסיבה לעשן עדיין לא הייתה ידועה, הודענו גם למחלקת מיזוג אויר בטכניון ובקשנו את נוכחותם. נענינו בשלילה מפאת עומס העבודה במחלקת תיקון מזגנים בטכניון, והוכנסנו לתור בקשות תיקוני המזגנים לצורך בדיקה.

ההפעלה עברה ללא שום ארוע יוצא דופן. לא נתגלתה כל תקלה, ועדיין לא הייתה ידועה הסיבה לאזעקת השריפה.

מספר ימים אחר כך היה חם בחדר המחשבים, והיה ברור שהמזגנים אינם עובדים. טלפון למחלקת תיקוני מזגנים בטכניון העלה שעדיין לא הגיע התור לביקור אנשיהם בחדר המחשבים וגם אין הם יכולים לשלוח טכנאי מיד, אבל הבטיחו לשלוח טכנאי למחרת. כדי למנוע נזק, ובהתחשב בעשן ואזעקת השריפה מספר ימים קודם, הופסקה פעולת המחשבים הראשיים עד תיקון המזגנים הצפוי למחרת.

למחרת הגיע טכנאי מיזוג אויר, והתעלומה נפתרה. התברר שהייתה נקודה בכבל חשמלי שהוליך לאחד משני המזגנים, שהתחממה עד שנוצר עשן. הכבל היה בתוך צינור חשמל, ולכן כל הנסיונות למצוא את המקום לפי מקום הריח לא הצליחו. כיבוי החשמל במפסק הראשי של חדר המחשבים הפסיק גם את החשמל לשני המזגנים. למרבה המזל ההתחממות גרמה לנתק בכבל החשמלי. כאשר הופעל החשמל מחדש לא נגרמה התחממות מחודשת בגלל הנתק. אחד מהמזגנים לא פעל בגלל אי אספקת חשמל, אך הדבר לא הורגש, היות והמזגנים מווסתי טמפרטורה, והמזגן השני עבד יותר ומילא את מקום שני המזגנים. לאחר מספר ימים נגרם עומס יתר למזגן היחיד שעבד במקום שני מזגנים, וגם הוא הפסיק לעבוד. חדר המחשבים התחמם, וטכנאי מיזוג האויר נקראו למקום.

הארוע הסתיים ללא כל נזק. לא היה צורך לבקש דבר מחברת הביטוח. זה סיום טוב מאוד. לו היה נגרם קצר בכבל החשמלי במקום נתק, התוצאות היו יכולות להיות הרבה יותר גרועות וזה רק מקרה שנוצר נתק ולא קצר. באותו זמן פורסם על שריפת חדר מחשבים בארה"ב, ועל שריפה בארה"ב שפרצה בגלל מערכת מיזוג האויר. יכולנו להתברך במזלנו הטוב.

שתי הערות יש לי לגבי העתיד:

א) מערכת אזעקת השריפות האוטומטית, שפעלה היטב, בין שאר פעולותיה משמיעה הקלטה בטלפון של מפעיל המחשב (ז"א בטלפון שלי) שיש שריפה בחדר המחשבים. לא יכולתי לנתק הודעה זו, ואת הטלפונים לקצין הבטיחות, ולשומרים, ולאחזקת החשמל נאלצתי לעשות מחדר אחר, תוך בזבוז זמן. יש לשקול האם זה מה שרוצים שמערכת האזעקה האוטומטית תעשה, או שיש מקום לשיפור.

ב) יש למצוא דרך להקל על עומס העבודה במחלקת תיקוני מזגנים בטכניון, כך שיוכלו להגיע במקרי שריפה. בהרבה שריפות בעולם האש הופצה ע"י מערכת מיזוג אויר, ולא יתכן שטכנאי מיזוג אויר לא יוכל להגיע במקרה של שריפה או סכנת שריפה, בגלל עומס העבודה שלהם.

9. עזרה לקבוצת השמיעה

הזכרתי את קבוצת השמיעה, שהוקמה אז ע"י פרופ' זיידמן ז"ל, ראש המחלקה דאז. קבוצה זו כללה את מהנדס האלקטרוניקה יאיר, ואת הסטודנט האורח החביב מסין לתואר גבוה ליו.

ליו בקש וקבל מראש המחלקה עדיפות בקנית מחשב PC המשוכלל שאפשר היה אז לקנות (80486). כאמור, צילמתי ונתתי לקבוצה זו העתק מכל MANUAL מכל תוכנה במחשבי UNIX המרכזיים, שחשבתי שתוכל לעזור לקבוצה זו. לאחר שעזבתי, ליו נוכח בכוחם של מחשבי ה-UNIX המרכזיים, ועבר להשתמש בהם, כנראה לאחר שמגבלות ה-PC 80486 הפריעו לו. ה-MANUALS שצלמתי ונתתי לקבוצתו כנראה עזרו לו לבחור במעבר ל-UNIX ובשימוש בתוכנות שבמחשבי UNIX.

תוצאת המחקר היא התזה לדוקטורט של ליו על הגברה למוגבלי שמיעה בתנאי "מסיבת קוקטייל" - זאת אומרת בתנאי הפרעות של קולות דיבור לא רלוונטיים ברקע.

Liu 1995.

תקציר באנגלית

תקציר בעברית

ביום עיון בטכניון ב-1997 בו סיפר אחד המרצים על מימצאי מחקרו בנושא דומה, בהפסקה מסרתי לו את הפרטים על מחקרו של ליו, כדי שיוכל להיעזר בו.

עזרתי לקבוצה זו ול-ליו מבחינה מקצועית, (לא בתיכנות), וגם בדרכים אחרות.

לדוגמה, ליו בקש ממני את האריזות הריקות של הצגים. מובן שהייתי מוכן לתת לו אותן, כי שמרתי אותן למקרה הצורך, אך שאלתי לאיזה צורך. ליו סיפר לי שאשתו תבוא מ-סין לגור אתו, אבל הוא גר במעונות לסטודנטים בודדים, ולא אישרו לו לעבור למעונות לזוגות, ואסור לו להוסיף מיטה, ולא תהיה לה מיטה לישון, והוא מיואש, ולכן הוא רוצה לאלתר מיטה מאריזות הקלקר של הצגים...

פניתי לעוזרת למנהל גב. ח., ואמרתי לה שאתן ל-ליו את האריזות של הצגים, אבל יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת. העוזרת למנהל פעלה, ול-ליו אושר לעבור למעונות לזוגות נשואים. אפשר להתגבר על ביורוקרטיה, בעזרת מי שמקצועו להתגבר על קשיים ביורוקרטיים...

לאחר שכבר עזבתי פגש אותי ליו, וסיפר לי שאין לו איך להעביר את חפציהם מהמעונות לבודדים לדירה שהועמדה לרשותו במעונות לזוגות, כי המרחק בין הדירות גדול, וגם בעליה חזקה. הפעם ראיתי לי לכבוד בו במקום לשמש לזוג ליו כנהג, ולהעביר את כל חפציהם לדירה החדשה במכוניתי הישנה (וחסכתי את הצורך בהתערבות ביורוקרטית נוספת). אשתו שידעה רק סינית כיבדה אותי ואת ליו ב-מלון לאחר שפרקנו את החפצים.

במסגרת עבודתי עזרתי לעשרות חוקרים וסטודנטים, מי יותר ומי פחות, לפי צרכיהם ולפי יכולתי. אין צורך לפרט כאן הכל, וזה גם לא יעניין. כתבתי על קבוצה אחת, שבגלל היותה חדשה, עזרה לה הייתה חיונית, והסיפור מעניין קצת כי הוא, איך לומר, אנושי. עבודות החוקרים והסטודנטים האחרים שעזרתי להם חשובות לא פחות, אך הייתי חייב לבחור אחד מהסיפורים, כך שאני מתנצל בפני עשרות החוקרים, הסטודנטים, והמחקרים, שהיריעה קצרה כאן מלתארם. זאת ועוד, החוקרים והסטודנטים האחרים יכולים לספר בעצמם על עבודותיהם החשובות, אך ליו חזר לסין, ולא יספר על עבודתו.

עזרתי לחוקרים ולסטודנטים הייתה בנושאי בעיות מחשב ותוכנה בלבד, ומובן שהמחקרים עצמם ואף התיכנות היו עצמאיים ללא עזרתי.

10) סיכום

במחלקה להנדסה ביו-רפואית הממונים עלי התמחו בנושאי הנדסה ביו-רפואית ובנושאי הוראה, ובניהול. בנושאי המחשב הצטרכתי להחליט לבדי לאיזה כיוון "למשוך," בנוסף לעזרה לסגל ולסטודנטים ולביצוע העבודה השגרתית.

פעלתי בתקופה הקצרה של 4 חודשים בה שעבדתי במחלקה, לשיפור הרגלי העבודה של המשתמשים במחשבים, ולאפשר למחלקה ליהנות לאחר מכן משני העולמות, של מחשב מרכזי biomed כמעט ללא נפילות, יחד עם תקשורת מחשבים משוכללת.

משתמשים מעדיפים מחשב אישי PC, בו הם פטורים מגזירות לא נוחות המוכתבות ע"י אנשי הסיסטם למשתמשי מחשבים מרכזיים. שלא כמו רוב אנשי הסיסטם, הידע שלי בא מהיותי משתמש כבד. ניצלתי זאת כדי לדעת מה צריכים המשתמשים במחשבים, כך שיהיה להם נוח להשתמש במחשבים המרכזיים, ובתוכנות נוספות קיימות שדאגתי להשיג להן את ה-MANUALS.

בנוסף לפתרון הרבה בעיות בוערות, תקלות, תיקונים ועזרה למשתמשים, השקעתי הרבה בעבודה מסוג "שלח לחמך על פני המים," שחלק ממנה תואר לעיל, כאשר כל השקעה תורמת רק לחלק קטן מהשיפור הרצוי, ולכאורה אפשר לוותר עליה. הפעולות הנ"ל שעשיתי עזרו לחיזוק אפשרויות השימוש במחשבים במחלקה בעלות מזערית, ואפשרו לאחר מכן להפנות את תקציבי המחלקה המצומצמים ל-תקשורת מחשבים משוכללת.

כיום (1998) יש למחלקה להנדסה ביו-רפואית שני מחשבי אלפא חזקים, אבל באותה תקופה היה חשוב שהמחשבים שהיו יעזרו לקדם ככל האפשר את המחקר הביו-רפואי, עם מינימום תקלות.

11) פרופסור שמואל זיידמן ז"ל (2008 – 1929) תמונה

פרופסור שמואל זיידמן היה זה שקבל אותי לעבודה זו, והוזכר לעיל בכמה ענינים. בין השאר, פרופסור זיידמן הוא שהציע שאוציא "ירחון" ובו הנחיות ועצות מועילות למשתמשים, וכן בקשתי מראש המחלקה פרופסור שמואל זיידמן ז"ל שמחשבים שמתפנים כי חבר סגל עזב או נסע לשבתון, יופנו לחדר המחשבים, ופרופסור זיידמן הסכים ואישר זאת. פעולות אלו, ואחרות שהוזכרו לעיל, וגם אחרות שלא פרטתי כאן, תרמו גם כן להגדלת יכולת המיחשוב של המחלקה להנדסה ביו רפואית.

לאחר סיום עבודתי כמהנדס המחשבים של המחלקה הצעתי שאמשיך, ואצטרף לקבוצת השמיעה שהקים, למחקר נוסף על שמיעה, אך זה לא התאפשר.

מראי מקום

Liu, Chen, "Speech enhancement for hearing in the "Cocktail party

environment," (Supervisor: Samuel Sideman), D.Sc. thesis, Technion

Haifa, Israel, 1995

. תקציר באנגלית

כולל תקציר בעברית

תקציר בעברית

גליון אחרון Ben-Amots, N., "Biocomputers," (Monthly newsletter), 4.1993

קישור לגליון לפני אחרון מרץ 1993 - הגליון השלם

קישור לגליון האחרון אפריל 1993 - הגליון השלם - כל 7 העמודים

קישור לגליון האחרון אפריל 1993 - עמוד ראשון מתוך 7