אחד מאלף

Copyright © 2010 by Netsivi Ben-Amots

מוקדש לטרגט

 

מה קרה לכלבים הצבאיים בוייטנאם לאחר שחיילי ארה"ב התפנו משם?

הצבא פקד לא לקחת אף כלב לארה"ב, שמא יעביר מחלות מוייטנאם לארה"ב.

הכלבים נשארו בוייטנאם, לשברון לבם של החיילים הרבים אותם הצילו הכלבים.

האם זה טוב או רע?  אין תשובה, אבל יש סיפור נוסף, על הכלבה טרגט.

כלבה זו הצילה יותר מ-50 חיילי מארינס באפגניסטאן, וביניהם את סמל טרי יאנג, ונפצעה קשה תוך כדי כך.

כלב אחר שהשתתף איתה בהצלה, אכן שילם בחייו.

סמל יאנג לקח את הכלבה אתו לארה"ב, שם נחשבה לגיבורה, ואף "רואינה" בטלויזיה.

יום אחד הכלבה יצאה לשוטט ברחוב (בארה"ב). היא נלקחה ע"י ניידת כלבים, והומתה בהרדמה, לשברון לב סמל יאנג ובנו, להם זה נודע לאחר מעשה.

קישור

לאור זאת, האם היה טוב יותר לכלבים שהושארו בוייטנאם? אינני יודע אם זאת השאלה הנכונה לשאול אותה.

מזעזע. פשוט אין לי מלים מתאימות להגיד על זה.

אכתוב מלים של ממשיל משלים ידוע, שכתב במשל שסיפר על כלב:

"רק לאדם אחד מאלף,

נאמנות כזו של כלב".

לא כל כלב הוא כזה, ויש בעולם אנשים שהצילו או עזרו להציל ולא תוגמלו, או נפגעו, או אף נענשו.

 

אשאל אחרת: הכלבה טרגט אכן היתה קיימת במציאות, אבל האם היא גם משל?

האם אפשר לחשוב על מי שתרם המון, וכאשר הגיע הזמן בו הוא אמור לנוח, דווקא אז הוא נפגע קשות?

כן. הורינו שתרמו לנו המון, אך קצרה ידינו לעזור להם לעת זיקנה.

אוכל לספר על הורי ז"ל, אבל לא לכך התכוונתי כאן.

התכוונתי לכך שהתמיכה הכלכלית שהורינו הגימלאים מקבלים, נשחקת.

ואם לא די בשחיקה ה"טבעית" של קיצבת הזיקנה הזעומה של הביטוח הלאומי, ובשחיקת הגימלה המגיעה למי שזכה בה, הרי קמים כלכלנים ועורכי דין ובעלי תפקידים חדשות לבקרים, ומצמצמים אותן עוד יותר, כדי "לחזק את כלכלת משק המדינה".

"נימוקם" עמם, נשמע בערך כך בשפת בני אדם: הרבה זקנים וקשישים, אינם יוצרים ביקוש רב, כי חלק ניכר מהם עניים. אבל אם יהיה להם כסף, הם יאכלו לשובעה לחם, גבינת קוטז' ועגבניה, ויסתכלו בטלויזיה, כל זאת לאחר שיקנו לחם, גבינה, עגבניה וטלויזיה, ובגלל מספרם הרב, הקניה תיצור ביקוש רב, ועליית מחירים, ש"תחליש את כלכלת המשק".

אין לגימלאים ולקיצבאים לובי, שיטען איך אפשר להתכחש להתחייבות המדינה לגימלאים ולקיצבאים (שתרמו למדינה כל אחד בעבודתו ובדרכו, ושילמו שנים רבות גם לבטוח לאומי), ואיך אפשר לצמצם רטרואקטיבית את התחייבות המדינה להם לעת זיקנתם, ע"י חוקים ותקנות חדשים.

אין להם לובי, אבל למי יש לובי?

הדוגמה האחרונה היא הטוענים שאסור למדינה להקטין את רווחי המשקיעים בקידוחי גז, לאחר שהמדינה "התחייבה לרווחיהם" אם השקעתם תצליח. הם אינם טוענים את הטענה הנגדית הברורה, שרוחים מוגזמים ייצרו ביקוש רב ועלית מחירים. "סכנת" עליית המחירים נטענת רק נגד תשלומים לזקנים ולשכבות חלשות אחרות.

אני אומר, כך או כך, זקנינו קודמים.

אם הנך מזועזע מהעוול הנורא שנעשה לכלבה שהצילה יותר מ-50 חיילים תוך סיכון חייה, ונפצעה קשה תוך כדי כך, רק כדי להיות מוצאת להורג, איך לא תהיה מזועזע מהעוול המתמשך שנעשה לזקנינו וגימלאינו, שהם בני אדם?

זקנינו וגימלאינו עשו את שלהם, וכעת תורם לחיות בשובע ובכבוד ולא מנדבות, בלי שזכותם תעמוד למיקוח, ובלי שיצטרכו לדאוג שמא מישהו יפשוט רגל.

ואשר לביקושים עודפים: הכנסות מ-שחיתות, הן פרטית והן ציבורית, גם יוצרות ביקושים עודפים ועליית מחירים, ואין ויכוח שהן פוגעות במשק, בדרכים רבות, וביניהן כמה גורמים לעליית מחירים. לכן, למרות כל הקשיים, יש לקצץ קודם לכל בשחיתות, למרות שקל ופשוט ומהיר יותר לפגוע בזקנים.

 

רשימה זו מוקדשת לטרגט, אבל כבר מאוחר מדי לעזור לה.

עדיין לא מאוחר לעזור לקיצבאים ולגימלאים, כולל להפסיק לפגוע ב- ולשחוק את קיצבותיהם וגימלותיהם.