| אימייל | צבעים | צילומי נופים | Virtual editor | מילון זעיר | היווצרות החיים |
סילונים אסטרונומיים
|
סופרנובה | טורנדו | יחסות IARD |
מאמרים על יחסות 
|
ספר על יחסות |
גם
לחיה נשמה
Copyright © 2009 by Netsivi Ben-Amots
כשהייתי ילד היה לי ספר: גם לחיה
נשמה (בהוצאת אגודת חובבי גן החיות בתל אביב). בספר סיפר ברוך גופר, מנהל גן
החיות בתל-אביב של אז, סיפורים מרגשים על החיות בגן החיות. כמעט לכל חיה היה שם.
מי זוכר היום שהיתה בגן החיות צבועה בשם "דביק", ומה הסיפור שלה?
לאחר שנים רבות
שמעתי ברדיו שיר יפני שתורגם לעברית. בוריאציה שלי הבית החוזר היה:
הלויתן
"הוא
גדול וחכם,
הוא מתחבא
מתחת
לים".
בין השורות מתחבא עולם מלא, שמקצתו התגלה במחקרים שהוצגו
בסרטים מדעיים, לרוב בערוץ נשונל גאוגרפיק, אבל גם בערוץ 8.
דולפין שחקר צוללים עם סקוטר, (סקוטר הוא ציוד הנעה תת
מימי עם מדחף), פלט בועות אויר כמו של ציוד הצלילה של הצוללים, ואף התגלגל במים
בצורה בורגית, כשהוא מייצר גלי לחץ בורגיים במים כמו הסקוטר של הצוללים.
דולפין אחר התחבר לבחורה שצללה הרבה לידו ועקב אחריה.
לדולפינים, ללויתנים ולרוב הדגים אין רברס, ולכן הם נמנעים להיכנס למערות תת
מימיות פן יילכדו בהן. אינני שוכח את המבט המודאג של הדולפין כשחברתו הצוללנית
נכנסה למערה תת מימית, והדולפין נשאר בחוץ.
במקרה אחר
דולפינים הקיפו אנשים ששחו במים, כשהופיעו כרישים בסביבה.
לויתן תפס אישה וגרר עמוק למים. היא היתה בטוחה שתמות,
כי גם אם הלויתן ישחרר אותה, היא לא תספיק לעלות לפני המים לפני שתיחנק. אבל בשניה
האחרונה, הלויתן גרר אותה במהירות עצומה אל פני המים, ושם שיחרר אותה.
הלויתן רצה לדעת כמה זמן האשה יכולה להחזיק מעמד בלי
לנשום, ולא רצה להטביע אותה. משרק הרגיש במצוקת הנשימה שלה, גרר אותה במהירות אל
פני המים כדי להצילה.
אלו דוגמאות
לאינטלגנציה ולנשמה של היונקים המימיים.
הלויתנים חיים
בקבוצות. יש להם שפה. לכל לויתן יש שם פרטי ושם משפחה.
כל לויתן מציג
את עצמו בשתי מלים, השם הפרטי ושם המשפחה.
שם המשפחה הוא
מילה מיוחדת לחבורה, ומשותפת לכל הפרטים בחבורה.
השם הפרטי הוא
מילה מיוחדת לכל לויתן.
לליוויתנים
ולדולפינים שמיעה טובה במיוחד.
לויתנים מסוגלים לתקשר בקולות ממרחק אלפי קילומטרים. הם
גם מנצלים "תעלות קול" הנוצרים באוקינוס בגלל הפרשי טמפרטורות בעומקים
ובאזורים שונים באוקינוס. בתעלות קול אלה הקול נחלש פחות, ואז שמיעתם הטובה של
הלויתנים מאפשרת להם תקשורת אפילו בין שני צידי האוקינוס השקט.
חבר סיפר לי שקרא על מחקר בריטי בו מדדו כבר לפני עשרות
שנים שדולפינים מתקשרים בקולות ממרחק של
לויתנים ודולפינים מסוגלים לזהות את קול תנועת דגים בין
גלים סוערים ממרחק רב, וזה חיוני להם כי הם ניזונים מדגים. זיהוי קולות חלשים של
תנועת דגים, בתוך רעש אקראי חזק של גלים סוערים, זה דבר של מה בכך ללויתנים עם
שמיעתם שאין דומה לה.
ללויתנים ולדולפינים יש סונאר, ובעזרת שמיעתם הטובה הם
מאתרים דגים ועוד, בהדים מאותות הסונאר שלהם, אפילו בתוך חול בקרקעית הים.
שמיעה מורכבת מהאוזנים, שהן מנגנוני הגברה מכניים
מתוחכמים, וממרכזי פיענוח מתוחכמים במוח.
אלו כן אלו מפותחים ביותר בלויתנים, עם שמיעה הכוללת
מנגנוני הגברה מכניים עדינים, המגבירים את הקולות החלשים ביותר לתנודות גדולות
באוזן, בטרם יומרו לאותות עצביים המועברים למוח לפיענוח.
חלק מהלויתנים צוללים לעומק קילומטרים לחיפוש מזונם, שם
הלחץ הוא מאות אטמוספירות. כשהם עולים עליהם לנוח, ואז הם פגיעים לאניות, הפוגעות
בהם כשהם מתאוששים מהצלילה ואינם מסוגלים להימלט מהאוניה המתקרבת. אין רופא
ללויתנים, והם מתים מאוחר יותר מהפגיעה הקשה, ולעתים נפלטים לחוף.
לעתים לויתן לא זהיר נכנס בגאות למפרץ רדוד, ומשלא יצא
בזמן לפני השפל, הוא נלכד עד הגאות הבאה,
ועלול למות מחשיפה לשמש, ומלחץ משקלו על רקמותיו. לפעמים שומעים שאנשים
טובים הצילו לויתן כזה.
אבל היו מקרים רבים בהם לויתנים בודדים, או מספר
לויתנים, או קבוצות לויתנים שלמות, עלו על החוף כאילו בכוונה ומתו.
היו תיאוריות שהלויתנים מנווטים לפי שדות מגנטיים,
שהיטעו את הלויתנים והובילו אותם אל החוף. אבל, מצילי הלויתנים צפו בלויתנים שהם
חילצו אל הים, והלויתנים פנו ושחו ועלו שוב על החוף בכוח, שם מתו אחר כך.
זה כבר לא התאים להסבר של טעות בניווט, ונותרה התעלומה,
למה הלוויתנים מתנהגים כאילו הם מתאבדים?
ניתוחים לאחר המוות לא מצאו דבר, עד ששמו לב שבכל הלויתנים
המתאבדים מצאו דימום משמעותי אבל רק בתוך האוזניים.
רק אז בדקו ומצאו שבכל מקרה התאבדות לויתנים, צוללות
ו\או אוניות של הצי הפעילו סונאר בסביבה.
במכשיר רדיו יש כפתור כיבוי, ואם הכפתור מקולקל אפשר
להוציא את התקע מהשקע. ללויתנים אין סידור כזה. הם אינם יכולים להפסיק או להנמיך
את ההגברה העצומה של שמיעתם העדינה. קולות הסונאר החזקים גורמים לתנודות מכניות
חזקות מאוד במנגנוני ההגברה בשמיעתם, עד זוב דם באוזן התיכונה וסביבתה, ואין רופא
שיפסיק את הדימום. הלויתן אינו טיפש, ויודע שהוא ימות מזה.
גם אם לא ימות מהדימום, הוא יהיה חרש ולא יוכל למצוא
מזון, וימות מרעב.
אבל למה הוא מתאבד על החוף? למה חשוב ללויתן הפצוע
באוזניו למות על החוף ולא בתוך המים?
מצאו שהתנודות המכניות החזקות בגלל הסונאר גורמות ללויתן
כאב נורא באוזניו. כאשר הלויתן עולה על החוף, הוא אינו שומע את סונאר הצוללות
הממשיך לפעול במים, והכאב הבלתי נסבל מפסיק או מוקל, מה שמאפשר ללויתן להימלט
מהעינוי הבלתי נסבל של כאב האוזנים.
הלויתנים אינם רק נראים כמתאבדים. לדעתי האמת הנוראה היא
שהלויתנים באמת מתאבדים, כדי למות, אבל לא עם כאבים נוראים בגלל הסונאר שבשבילם זה
העינוי הנורא ביותר.
מי יספר
ללויתנים שהצעירים כיום רוצים דיסקוטקים מה שיותר רועשים?
האגודות להגנה
על הלויתנים מבקשות מהציים לא להתאמן באיזורי להקות הלויתנים.
קישורים לחלק מהאפשרויות הנוספות באתר זה
|
להזמנת הספר שלח אימייל אל |
