דוד גרבלסקי (1921-1989)
דוד גרבלסקי
היה המורה לאנגלית בכתות חמישית וששית
בבית הספר התיכון. יליד ארה"ב,
חייכן וסימפטי, ידע לעורר
ענין בלימוד האנגלית, והתלמידים אהבו אותו, כי לא נזקק
להטלת מרות. בין הדרכים שפעל לעורר ענין
בלימוד האנגלית:
1.
לאחר לימוד כמה idioms, הטיל כשיעורי בית לחבר סיפור
או חלק מסיפור בנושא שהתלמיד יבחר,
אפילו בחירה חופשית,
ושיכיל הכי הרבה idioms מהרשימה שלמדנו. המורה אמר
שזו תהיה תחרות מי בין התלמידים יכלול
יותר idioms מתוך אלו
שלמדנו בסיפור שיחבר כשיעורי בית.
כך ממש החייה
את שיעורי הבית המעיקים והקשים באנגלית,
כאשר בנוסף לidioms התלמידים לומדים לכתוב סיפור באנגלית.
2. באותה תקופה כמעט כל תלמידי הכיתה
הלכו לראות בקולנוע
את הסרט "עד התביעה".
המורה דוד גרבלסקי
אירגן בכיתה את המשפט מהסרט "עד התביעה",
כאשר תלמידים נבחרו להיות הסנגור,
הקטגור, השופט, הנאשם,
והעדים, הכל
באנגלית.
שיעורי האנגלית המשעממים הפכו לשיעורי
מתח!
3. כמו בכל מקצוע היו תלמידים שלא הכינו
את שיעורי הבית,
וקיוו שהמורה לא יבחר דווקא בהם להקריא
את עבודת הבית.
יום אחד נדהמנו, כאשר המורה דוד גרבלסקי ביקש מכמה
תלמידים בזה אחר זה להקריא את שיעורי
הבית, בחיוך. בזה
אחר זה הודו התלמידים שלא הכינו את
שיעורי הבית. התלמידים
המופתעים היו מתוחים לראות האם התלמיד
הבא שנתבקש
הכין את שיעורי הבית, והופתעו להיווכח שכל
תלמיד שהמורה
פנה אליו לא הכין את שיעורי הבית
באנגלית. ואז המורה דוד
גרבלסקי אמר מילה קובעת אחת: "מספיק". הוא ביקש מתלמיד
נוסף להקריא את שיעורי הבית, ואכן תלמיד
זה הכין את שיעורי
הבית. בכך הראה לנו שהוא יודע (כנראה
לפי הבעת הפנים?)
מי הכין את השיעורים ומי לא, ואם לא
ניצל את הידע הזה שלו
עד כה, זה רק בגלל שלא רצה לבייש את
התלמידים. אבל
כאשר יותר מדי תלמידים לא הכינו שיעורי
בית, רצה לעודד
את התלמידים להכין שיעורי בית, היות
והוא יודע מי לא הכין
גם אם לא ביקש מהתלמיד להקריא אותם ולא
בייש אותו בפני
הכיתה. לדעתי השיג את המטרה, ויותר
תלמידים הכינו את
שיעורי הבית באנגלית, ולא סמכו על כך
שלא יתבקשו להקריא
את עבודת הבית.
בשביעית ובשמינית היה לנו מורה אחר טוב
לאנגלית, אבל אותו
מורה תפס אותי ואחרים נרדמים בשמינית
בשיעורי האנגלית,
שנהפכו למלחמה בה המורה מצליח מצליח כשהוא מעיר יותר
תלמידים משנתם. נכון ש-שקספיר שלמדנו לא היה כל כך מענין
לרובנו, אבל גם, אותו מורה לא ידע את
הטריקים של גרבלסקי.
למדתי אנגלית במשך שנים גם אחרי
ביה"ס התיכון.
ב-20 השנים האחרונות, עם התפתחות המחשב
והאינטרנט,
אנגלית נהיתה
לשפה החשובה ביותר בעולם, והיה עוזר לי
מאוד לו ידעתי אנגלית יותר ממה שאני
יודע. כיום זה ממש
חסר לי.
חבל שלא למדתי בשביעית, בשמינית ואחר
כך, אצל מורה
כמו דוד גרבלסקי.
המורה דוד גרבלסקי
אינו עוד עימנו.
יהי זכרו ברוך.
